ישבנו עכשיו חצי שעה. לפעמים השעון מתקתק מאוד לאט, לפעמים מאוד מהר. לפעמים הרגליים שלך כואבות, לפעמים לא. לפעמים המיינד שלך בהיר, לפעמים לא. הדבר המעניין הוא שכל זה היה שלך. זו הייתה החוויה שלך. זה לא היה הרעיון של אף אחד אחר, זה היה הרעיון שלך. זאת המשמעות של הזן, "תהפוך את החיים שלך לשלך". לבודהה היו הרבה דברים מעניינים לומר על בני אדם והחיים שלהם. הדבר הכי מעניין שהוא אומר הוא אחרי שהוא מגיע להארה. למעשה, לדעתי זה הדבר הכי מעניין שמישהו אי פעם אמר שיכול להיחשב "דתי". הוא אמר "כמה נפלא, לכל דבר כבר יש את זה. להכל כבר יש טבע בודהה!". אלו חדשות מאוד טובות, זה אומר שכל מה שחווית ב-30 הדקות האחרונות הוא טבע הבודהה שלך. והדבר הבא שהוא אמר היה- "אבל, בני אדם לא מבינים את זה". הם לא מבינים שכבר יש להם טבע בודהה. ולכן הם סובלים. זה דבר מאוד מעניין. בני אדם סובלים, הם יוצרים את כל הסבל הזה לעצמם ולכל מה שיש בעולם. בגלל שהם לא מבינים מה הם באמת. באנגלית כנראה היינו אומרים שכל זה נוצר עקב אי הבנה. זן זה לעזור לך להתגבר על האי הבנה שלך.

זן מאסטר דה-קוואנג

מאת Andrzej Piotrowski JDPSN
מתוך שיחת דהארמה שנערכה במהלך קיול צ'ה קיץ במרכז הזן בוורשה ב 23 2008 ליולי .

תלמיד: מה ההבדל בין התרגול שלנו ביחד לבין התרגול האישי שלנו מאוחר יותר בבית ?
PSN :הזמן הזה של התרגול המשותף הוא משהו מיוחד .אתה יכול לומר שהזמן הזה הוא כמו תפוחי אדמה
שמתחככים אחד בשני במים. מי שמתרגל בבית הספר שלנו מכיר את הלימוד של תפוחי האדמה . כולנו
כמו תפוחי אדמה בסיר . כשאנו מתרגלים יחד זה כמו שמקל מערבב את תפוחי האדמה ואז הם מתחילים
לעבוד אחד על השני והניקוי הופך . מהיר יותר כשאנחנו פה אנחנו לומדים אחד מהשני. התרגול האישי
אינו מספיק . אנחנו צעירים מדי בשביל תרגול אישי – אני כמובן מתבדח קצת, בגלל שתרגול אישי הוא
חשוב גם כן . אבל כשאנו מתרגלים רק באופן אישי קשה לנו לראות את המגבלות שלנו ואת הקארמה
שלנו, הקארמה של התודעה . שלנו הסנגהה היא כמו מראה שבה קל לך לראות את המגבלות שלך , את
הגבולות של פעולותיך ושל דעותיך .
כדי לעורר את התודעה המקורית שלנו אנחנו צריכים ללכת מעבר להעדפות ולדחיות, כי התודעה שלנו
תמיד מביטה מסביבה ומרחרחת מה היא אוהבת ומה היא לא, אבל הדברים שאנחנו אוהבים אינם בהכרח
הדברים שטובים לנו והדברים שאיננו אוהבים אינם בהכרח רעים עבורנו. כשאתה נמצא כאן אין לך
ברירה – אז התודעה של העדפות ושל דחיות מופיעה. קל לראות – את זה להרבה אנשים יש בעיה עם זה.
(צחוק) אני בטוח שמצאת הרבה דברים שאינך אוהב כאן. אתה אוהב לקום בארבע וחצי בבוקר ?
תלמיד: אני אוהב לקום מוקדם בגלל שהשינה כאן היא מאוד לא נוחה! (צחוק רם)
PSN : אינך אוהב את תנאי השינה כאן – אז יש לך דחייה אחת. "אני אוהב לקום מוקדם בגלל שאינני
אוהב את תנאי השינה". יש כאן העדפה ודחייה. אז יש לך את שניהם, אבל יש לך דבר שלישי – אין לך
ברירה. בין אם אתה אוהב את זה או שלא, אין לך ברירה .
הפעולה המשותפת היא כמו גל שנושא אותך הרחק ואינך יכול להתנגד לו. האני הקטן שלך , האגו שלך
חלש מכדי להתנגד לגל הזה. הגל הזה של הפעולה המשותפת הוא הגל של התודעה האמיתית שלך , של
האני האמיתי שלך. השם של זה הוא – רק עשה זאת! (מכה הרצפה .) אין לך ברירה, לכן הגל הזה של
התרגול יחד הוא כל כך חשוב. אם תטבול בגל הזה מפעם לפעם, התרגול האישי שלך יתחזק ותוכל
לראות את התודעה של "רק עשה זאת" ביומיום שלך בבהירות רבה יותר. זוהי התודעה האינטואיטיבית
של הפראג'נה, החוכמה הראש שלנוונית . במקום לאבד את עצמך בתוך העדפות או דחיות , רק ראה את
המצב, תן לו להשתקף בתודעה שלך, ראה את היחס שלך למצב הזה ואז תוכל לפעול נכון .
זה מגיע ממעבר לחשיבה, ממעבר לתחום הנשלט על ידי העדפות ודחיות. דה סואן סה נים קרא לזה:
"לעקוב אחרי המצב הגדול". הוא אמר שבחיים יש לנו שני סוגים של מצבים: מצב גדול ומצב קטן . המצב
הקטן הוא החיים שלך הנשלטים על ידי העדפות ודחיות. לעקוב אחרי המצב הגדול הוא לעקוב אחרי דרך
הבודהיסטווה, לעקוב אחרי התודעה האמיתית שלך, דרך החופש וההארה .
אז כאן הסנגהה היא המורה . הגדול שלך לא בהכרח המורה שלך בראיונות הקונג- אן – למרות שזה האחרון
יכול לעזור קצת, אבל אותו אתה רואה רק אחת לכמה ימים. אז המורה האמיתי שלך הוא הסנגהה
והפעולה המשותפת – הגל הזה שאינך יכול להתנגד לו, כי בסופו של דבר האני האמיתי שלנו הוא כל
הברואים האחרים והאני הקטן שלנו איננו יכול לעמוד בלחץ הזה. כל אחד ואחד מאיתנו הוא הוא עצמו,
אבל בו בזמן אנחנו כולנו אחד . זן מסטר הואנג פו דימה אותנו לכספית. אם אתה שובר טיפה אחת (מכה
ברצפה), נוצרות הרבה טיפות וכל אחת ואחת מהן היא נפרדת ויחידה. נדמה שכל אחת מהן היא ישות
נפרדת ועדיין כולן הן המרכיבים של טיפת כספית אחת גדולה. אם אינך מאמין נסה לקרב ביניהן – הן
יתחברו – יהפכו לאחת .
אז כולנו אחד וכל אחד בנפרד הוא שלם וזה סוד התרגול שלנו .
תלמיד: אבל כשאנחנו חוזרים הביתה והופכים לטיפת הכספית הקטנה הזו בלבד, מה אז ?
PSN :ובכן, אתה צריך . לחזור כן , אתה צריך לבוא יותר פעמים.
תלמיד: זה אומר שאתמכר לזה .
PSN : כן, יש התמכרות שהיא פתולוגית ויש התמכרות שהיא מערכת יחסים אמיתית . כולנו מחוברים
וכולנו קשורים אחד אל השני. בבודהיזם מטפורה זו תוארה פעם כרשת של אינדרה. האל אינדרה רצה
לתת לבודהה מתנה יפה. הוא טווה רשת שהיתה אינסופית בזמן ובמרחב והקיפה את כל העולמות
האפשריים, ובכל צומת של הרשת הזו הוא הניח תכשיט קטן. האפקט היה מהמם. כל התכשיטים השתקפו
בכל אחד מהם וכל אחד מהתכשיטים השתקף בכל השאר. זוהי תלות ממשית ויחסים אמיתיים , ואנחנו
התכשיטים האלה .
מנקודת המבט של אני-לי-עצמי חופש משמעותו "אני יכול לעשות מה שאני רוצה". זהו החופש של עצמי.
אבל חופש אמיתי, כפי שמובן מהדהרמה של בודהה הוא חופש מעצמי, שרוצה חופש עבור עצמו, כי הוא
עצמו הכלא ..
פעם מישהו שאל את דה סואן סה נים כיצד לפתח תבונה. דה סואן סה נים ענה:"רק פעולה משותפת ."
"– אבל דה סואן סה נים,ישנם הרבה נזירים מתבודדים בהרים שמתרגלים שנים רבות ויש להם תודעה בהירה
מאוד. "
"כן, תודעה בהירה אבל לא תבונה". (צחוק.)

– Translated by Einat Rogel

מתוך מפגש שאלות ותשובות שנערך במרכז זן בקמברידג', ה 10 , -בדצמבר 1995.

שאלה: האם אתה יכול לדבר על מוות ועל מיתה? מה זה מוות ?
ז.מ.ס.ס: מה זה מוות? אין לי שום נסיון! (צחוק מתגלגל.) אתמול בלילה שכבתי לישון. ללא חלומות.
ללא תודעה. ללא מחשבות. איפה התודעה שלי ?
יש דתות , שאומרות אם אתה מאמין באלהים אתה תגיע לגן עדן. בזן יפני, כשאתה מת, אם אתה מאמין
בבודהה, אתה תגיע לנירוונה. כל דת אומרת, אם תמות, תגיע לאיזשהוא מקום .
הסיבה לכך היא שיש לנו תודעה. תודעה לא מתה. זה הגוף שלי: זה הראש שלי, זו היד שלי , זה הגוף
שלי. לגוף שלי יש חיים ומוות. אבל לעצמי האמיתי אין חיים, אין מוות .
בודהה ישב מתחת לעץ הבודהי במשך שש שנים. ואז בוקר אחד הוא ראה כוכב. בום! קיבל הארה . מצא
את העצמי האמיתי .
אם כך, מי אתה? כולם אומרים "אני זה אני". מה זה "אני ?"
אל תנסה להבין .
יותר מדי הבנה! בני אדם מבינים יותר מדי. יותר מדי הבנה , יותר מדי בעיות. מעט הבנה, מעט בעיות . אם
אתה לא יודע, אין בעיות! (צחוק ) זה כל הענין: אם אתה לא יודע, אין בעיות. לכן, המיינד שלא יודע הוא
חשוב מאד .
יותר מדי הבנה באה מתוך רעיון של מישהו; הרעיונות של מישהו הם אלו שיוצרים בעיות בשבילי.
תשוקות רבות, שלא באות על סיפוקן , יוצרות כעס, ואז מופיעה בורות. פעולות שבאות מתוך בורות הן
פעולות מטופשות. ואז יש לנו בעיות .
הבודהה מלמד אותנו, עליך ללמוד את העצמי האמיתי שלך. אם אני שואל אותך ", מי אתה " ? מה אתה
אומר? אתה מבין למה אני מתכוון? בני אדם מבינים יותר מדי, אבל לא מבינים שום דבר !
כשכלב נובח, בקוריאה אומרים "מייונג- מייונג". באמריקה אומרים "ווף-ווף". בפולין אומרים "האוו-
האוו". כל כך הרבה שמות שונים , נכון? קוריאנים אומרים "מייונג-מייונג , " אמריקאים אומרים "ווף-
ווף ," פולנים אומרים "האוו-האוו". אם כן, איזה כלב נובח נכון ?
תלמיד: שלנו, של אמריקה. שלנו. (צחוק מתגלגל.)
ז.מ.ס.ס: אתה נצמד לאמריקה! אני אכה בך שלושים פעם! (צחוק )
"מייונג-מייונג" זה נביחה של קוריאנים ", ווף-ווף" זו נביחה של אמריקאים, ו"האוו-האוו" זו נביחה של
פולנים – לא נביחה של כלבים , נביחה של אנשים. אתה חייב להפוך לכלב ב , %100 -ורק אז נביחה של
כלב תופיעה . זה התרגול האמיתי שלנו. רק להבין לא יכול לעזור. בימינו מבינים יותר מדי , אז יש יותר
מדי בעיות …
עליך לחוות את העצמי האמיתי ולגלות מה התפקיד שלך. לכל אחד יש תפקיד. מורה, מהנדס , עבודה
במחסן, כל תפקיד. לכל אחד יש תפקיד . תפקיד של אמא, תפקיד של אבא, של ילד, לכל אדם יש תפקיד .
אבל מה התפקיד המקורי האמיתי שלך? מה התפקיד המקורי שלך כבן אדם? זהו התפקיד המושלם .
אם כך, המשמעות של זן זה למצוא את התפקיד המקורי של בני האדם. הגוף הזה, הראש שלי, היד שלי,
הגוף שלי, יום אחד ייעלמו. אז ההכרה שלך, ששולטת על העיניים, אוזניים, אף, לשון, גוף , כל מה
שבשליטת ההכרה , לאן כל זה הולך? אל תנסה להבין !

– Translated by Neta Sadot

בבודהיזם יש לימוד רדיקלי מאוד: אין תהליך, יש רק הרגע הזה.

אתה תמיד נמצא ברגע הזה, אבל אתה חושב שאתה לא. זה הכל. תגיד לי את האמת, האם למישהו יש את העבר? אם תוכל להביא לי אפילו מולקולה אחת, תזכה בפרס נובל בפיסיקה. אתה יכול לחשוב על העבר, אבל אתה לא יכול להשיג אותו. כך גם לגבי העתיד. בודהיזם אומר כי העבר הוא מת והעתיד הוא רק חלום. אולי זה חלום טוב, או אולי זה חלום רע, אבל זה רק סוג של חלום. אם אתה מנתק כל חשיבה, העבר והעתיד זהים. זה מאוד מעניין; זה אומר שאתה לא יכול אף פעם לתרגל בודהיזם. זה לא אפשרי.

אנו אומרים, "תרגול בודהיזם" או "תרגול זן", אבל זו טעות. הנה הסיבה: האם אי פעם התאמנת בפסנתר? אמא שלך אמרה, "אתה צריך לשבת ולהתאמן בפסנתר במשך עשרים דקות הערב." "למה? אז ישבת והתחלת להתאמן: דינג, דינג. דינג … אנחנו קוראים לזה אימון. אבל מה באמת עשית? ניגנת בפסנתר. כל החיים שלך ככה. אנחנו אומרים, "אני הולך לאימון כדורסל". כשהייתי צעיר, תמיד הייתי הולך להתאמן בכדורסל. אבל, כמובן, כשאתה מגיע לשם, מה אתה עושה? אתה משחק כדורסל. אנחנו פשוט קוראים לזה אימון. אותו דבר נכון לגבי תרגול בודהיסטי. זה לא תרגול – זה החיים שלך, מרגע לרגע.

זן מאסטר דה קוונג

 

 

אל תהיה מוסח על ידי שלום פנימי. אל תהיה מוסח על ידי חרדה. אל תהיה מוסח ע"י שום דבר. מה אתה עושה עכשיו? מה יש מולך עכשיו? שים לב, ראה בבירור ופעל כראוי. זה פשוט, אבל לא קל.

האשליות שלנו מטעות אותנו. מחשבותינו ורגשותינו שולטים בנו. אנחנו לא יודעים מי אנחנו. נדרש תרגול יומי על פני כל החיים בכדי לחתוך דרך כל זה. ולא בבידוד, אלא בתוך קהילה, כדי לחתוך דרך העיסוק העצמי והאשליות.

זן מאסטר בון הא

 

העולם הזה מסובך מאוד. אבל אם אינך יוצר דבר, העולם הזה
לעולם אינו מסובך. אם אתה יוצר משהו מסובך אז העולם הוא מאוד
מסובך.
המשך קריאה…

"אדם שאל את אננדה, אחד מתלמידיו של הבודהה, מה החשיבות של קליאנה מיטה (חבר לדרך). אננדה ענה "אם יש לך קליאנה מיטה, זה חצי מהדרך"
הבודהה, ששמע את תשובתו של אננדה התערב בשיחה, ואמר "לא לא, אננדה, כשיש לך קליאנה מיטה, זוהי כל הדרך"
המשך קריאה…

חברי סנגה יקרים, לראשונה בישראל הופיע מורה משורות הסנגה. מטבע הדברים, אירוע מסוג זה מעורר שאלות לגבי תהליך הבחירה וההכשרה של מורה. מצאתי דברי הסבר של זן מאסטר דה בונג בחוברת פריימרי פוינט, כרך 30 משנת 2013, המתאר את התהליך בבית ספרנו. תרגמתי את הקטע הנוגע לתהליך האינקה בלבד ושילבתי בטקסט הבהרות מדף ההסבר לגבי תהליך האינקה המופיע בדהרמה מירור המעודכן לדצמבר 2015. ולדבריו של המאסטר [מתוך דברי ברכה בטקס האינקה של היי טונג סונים. ספטמבר 2012]
המשך קריאה…

אדם זקן יושב מולי. הוא מסריח למדי. הנוסעים בסמוך אלי מחליפים את מקומות הישיבה שלהם. אני נשאר לשבת בכוונה. האדם שותה מבקבוק של משקה חריף ומציע לי לגימה. אני מסרב בנימוס. זה די ברור: האיש הזה בודד והוא מחפש קשר. הוא מתחיל לדבר: אני למד שהוא חסר בית, אבל בעבר היה בעל מקצוע ואהב אישה. ובעיר, היכן שהוא, נמצאים ילדיו אותם לא ראה כבר זמן רב. אבל אז הדברים התגלגלו אחרת..אני מקשיב לו, מדי פעם שואל שאלה, מביע התפעלות כשהוא מנסה להדגים לי מספר קסמים שהוא מבצע מסורבל בידיו ואצבעותיו. זה היה תחביב שלו כך הוא מספר לי. זה חשוב שלכל אחד יהיה תחביב הוא קורא לכל מי שנכנס לרכבת. הוא רוצה להגיע לשונפלד כעת אבל זה לא ממש חשוב. הוא ממשיך איתי עד התחנה שלי. לפני שאני יורד
המשך קריאה…