אם אתה אומר "בודהאדהרמה", זה כבר לא בודהאדהרמה.
1) אם אתה אומר "בודהאדהרמה", זה כבר לא בודהאדהרמה.
2) הכל כמו שהוא, זה בודהאדהרמה. אם אתה עומד על דוכן הנואמים להטיף על בודהאדהרמה, המשמעות כבר אבדה.
3) אין להשתמש בדברים חומריים. המיינד הוא הבסיס. כאשר מיינד ודברים חומריים נהיים אחד, זה בודהאדהרמה. אם אתה לא משיג בודהאדהרמה בחיים הללו, אין ערובה שתמצא את הדרך בחיים עתידיים.
4) בודהאדהרמה מתאים לכל תקופה היסטורית או לכל מצב אנושי.
5) אם החיים שלך לא באים במגע עם הדהרמה, כבר איבדת את צלם האנוש שלך.
6) בודהה זה מיינד. דהרמה זה החומר. לפני שבודהאדהרמה הופיע כשם וצורה, ואפילו לפני שהבודהא ההיסטורי הופיע, טבע אמיתי היא קיים. אם אתה מניח לאני הקטן, שהוא כמו חתיכה לא משוייפת של חרס, אז תקבל גוף דהרמה שהוא כמו שבעה אוצרות (זהב, כסף, קריסטלים וכו')
7) זה לא הפה שמדבר. זה לא היד שעובדת. כשאתה מוצא את ה"דבר" שבאמת מדבר ועובד, אז תהפך לאדם אותנטי שבאמת יכול לדבר ולעבוד.
8) בודהאדהרמה אחראי לגוף ולמיינד. חיים שבהם בודהאדהרמה הוא לא האחראי, הם חיים ללא מטרה. ברגע שתכיר בכך תחזור מיידית לבודהאדהרמה.
9) עקרונות ארציים והבודהאדהרמה הם לא שניים. בודהא ויצורים חיים הם אחד. כאשר אתה תשיג את דהרמת ה "לא שניים", אתה תהפך לאדם אמיתי.
10) מי שיודע את הבודהאדהרמה לא נצמד לחשיבה דואליסטית (היא עזבה את הבית). אם לא השגת את הבודהאדהרמה, אתה כמו אדם ארצי מצוי.
11) כדי לפתוח מנעולים שונים, הנך זקוק לכל מיני סוגים של מפתחות. אם אתה רוצה לתפוס את העקרונות החבויים הרבים מספור של סאמדהי, תזדקק לעשרת אלפים מפתחות של חוכמה.
12) להכחיש את הבודהאדהרמה זה להכחיש את עצמך. אם אתה דוחה את הבודהאדהרמה מעליך, אתה דוחה את עצמך, כי אתה הבודהא.
13) כל צליל הוא שיחת דהרמה, וכל דבר הוא הגוף האמיתי של הדהרמה. אבל אנחנו תמיד שומעים שקשה מאוד לפגוש את הבודהאדהרמה אפילו פעם אחת בעשרה מליון עידנים. הסיטואציה המתמיהה הזו דורשת את ההתייחסות הרצינית שלנו.
