אדם זקן יושב מולי. הוא מסריח למדי. הנוסעים בסמוך אלי מחליפים את מקומות הישיבה שלהם. אני נשאר לשבת בכוונה. האדם שותה מבקבוק של משקה חריף ומציע לי לגימה. אני מסרב בנימוס. זה די ברור: האיש הזה בודד והוא מחפש קשר. הוא מתחיל לדבר: אני למד שהוא חסר בית, אבל בעבר היה בעל מקצוע ואהב אישה. ובעיר, היכן שהוא, נמצאים ילדיו אותם לא ראה כבר זמן רב. אבל אז הדברים התגלגלו אחרת..אני מקשיב לו, מדי פעם שואל שאלה, מביע התפעלות כשהוא מנסה להדגים לי מספר קסמים שהוא מבצע מסורבל בידיו ואצבעותיו. זה היה תחביב שלו כך הוא מספר לי. זה חשוב שלכל אחד יהיה תחביב הוא קורא לכל מי שנכנס לרכבת. הוא רוצה להגיע לשונפלד כעת אבל זה לא ממש חשוב. הוא ממשיך איתי עד התחנה שלי. לפני שאני יורד
המשך קריאה…

יום אחד שאל תלמיד במרכז הזן בקיימברידג' את זן מאסטר סונג סאן: "אני סובל מרעש בזמן התרגול, מה אני יכול לעשות בנושא ?".

המשך קריאה…

סי-הוי נולד בשנת 1943 למשפחה סינית בהוואי, הוא היה אדם מאוד מלומד, קרא ספרים רבים על בודהיזם ומדיטציה אך מעולם לא עשה תרגול מדיטציה מעשי. יום אחד החליט סי-הוי כי הוא רוצה לפגוש מאסטר אמיתי ולשאול אותו מספר שאלות שלא הצליח להבין.
המשך קריאה…