בבודהיזם יש לימוד רדיקלי מאוד: אין תהליך, יש רק הרגע הזה.
אתה תמיד נמצא ברגע הזה, אבל אתה חושב שאתה לא. זה הכל. תגיד לי את האמת, האם למישהו יש את העבר? אם תוכל להביא לי אפילו מולקולה אחת, תזכה בפרס נובל בפיסיקה. אתה יכול לחשוב על העבר, אבל אתה לא יכול להשיג אותו. כך גם לגבי העתיד. בודהיזם אומר כי העבר הוא מת והעתיד הוא רק חלום. אולי זה חלום טוב, או אולי זה חלום רע, אבל זה רק סוג של חלום. אם אתה מנתק כל חשיבה, העבר והעתיד זהים. זה מאוד מעניין; זה אומר שאתה לא יכול אף פעם לתרגל בודהיזם. זה לא אפשרי.
אנו אומרים, "תרגול בודהיזם" או "תרגול זן", אבל זו טעות. הנה הסיבה: האם אי פעם התאמנת בפסנתר? אמא שלך אמרה, "אתה צריך לשבת ולהתאמן בפסנתר במשך עשרים דקות הערב." "למה? אז ישבת והתחלת להתאמן: דינג, דינג. דינג … אנחנו קוראים לזה אימון. אבל מה באמת עשית? ניגנת בפסנתר. כל החיים שלך ככה. אנחנו אומרים, "אני הולך לאימון כדורסל". כשהייתי צעיר, תמיד הייתי הולך להתאמן בכדורסל. אבל, כמובן, כשאתה מגיע לשם, מה אתה עושה? אתה משחק כדורסל. אנחנו פשוט קוראים לזה אימון. אותו דבר נכון לגבי תרגול בודהיסטי. זה לא תרגול – זה החיים שלך, מרגע לרגע.
זן מאסטר דה קוונג
