זן בודהיזם מבוסס על עקרונות הבודהיזם המהיאיני (המאוחר)

תפישת המציאות:

  1. כל התופעות משתנות כל הזמן ללא יוצא מן הכלל (כולל תופעת ה"אני")
  2. כל התופעות תלויות בקשר התהוות הדדית אשר אין לו התחלה או סוף
  3. כל התופעות אינן קיימות בצורה עצמאית נפרדת משאר התופעות שתומכות בהן
  4. נירוואנה היא מצב של אי-דואליות (אי שניות) מושג שנקרא גם "ככות" suchness

עקרונות הבודהיזם במסורת הזן

  • ריקות
  • המיינד, שלא יודע
  • חמלה וחכמה
  • לשמוע את הסבל בעולם
  • דמות הבודהיסטווה
  • שלוש האבנים היקרות
תמונה ישנה של זן מאסטר סונג סאן

ריקות

מושג שאי אפשר לתאר במילים מכיוון שהוא שולל כל שם או צורה, ולכן זהו לא מושג. הדרך היחידה להבין ריקות היא לחוות ריקות בצורה ישירה דרך תרגול מדיטציה במשך שנים.

המיינד שלא יודע

המיינד ש-"לא יודע" הוא מושג אשר הוטבע ע"י זן מאסטר סונג סאן. זהו מיינד אשר מחזיק בשאלה כגון "מי אני?" או "מה זה?" ואינו נחפז לכפות אף תשובה מובנית מראש שנובעת מהיסטוריה אישית, העדפה, דחייה או תבנית מחשבתית. זהו מיינד פתוח אשר מקבל את המציאות כפי שהיא ללא דואליות.

מי אנחנו

לשמוע את הסבל בעולם

מקור השם "קוואן אום", מתאר את שמו של הבודהיסטווה של החמלה "קואן סאום בוסל". דמות מהמיתולוגיה הבודהיסטית בעלת אלף ידיים ועיניים שיכולות לחזות בסבל של היצורים החיים ולעזור להם.

מה הכיוון שלנו ? בשביל מי אנו מתרגלים ?

דמות הבודהיסטווה

תרגול הזן בודהיזם, אשר שייך לזרם המהיאנה, הינו למען כל היצורים החיים. המטרה אינה נירוואנה אישית, אלא פיתוח היכולת לעזור לשאר היצורים החיים בצורה ישירה ואינטואיטיבית בחיים אלו ובחיים הבאים, ללא אגו ומתוך הכרות בטבע המקורי שלנו אשר משותף לכלל היצורים ביקום.

שלוש האבנים היקרות

דרך תרגול הזן משלבת את דמות המורה שעוזר לתלמידיו להגיע להארה (הבודהה), התרגול המשותף בסנגהה (קבוצת מתרגלים), והתרגול של הדהרמה (דרך הבודהה).

© כל הזכויות שמורות - בית הספר לזן קואן אום ישראל